מוניות הזאר בע"מ נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ואח'

פסק דין

אין מחלוקת בין הצדדים כי האחריות על התאונה רובצת על הנתבעים וכי על הנתבעים לשאת בהוצאות התובעת כמפורט בחוות הדעת השמאי ובשכ"ט.

המחלוקת מתייחסת לעניין הפסד ימי עבודה וכן לענין תשלום אגרת משפט ושכ"ט עו"ד.

אשר להפסד ימי עבודה . התובע טוען כי הרכב תוקן במשך 6 ימים כפי שכך נקבע בחוות דעת השמאי וכי הפדיון היומי הינו 300 ₪ ולפיכך נגרם לו אובדן הכנסה בסך 1,800 ₪.

הנתבעים טוענים כי ראש נזק זה לא הוכח. הטענה בדבר השבת הרכב לשישה ימים נתמכת בחוות דעת השמאי וסכום הפדיון היומי נתמך באישור רו"ח.

אכן לא הוכחו הנזקים מעבר לכך, אך זאת מהטעם שהצדדים הסכימו כי לא ישמעו הוכחות אלא כל צד יטען טענותיו ובית המשפט יחליט על יסוד הטענות והראיות.

סכום הפדיון היומי נתמך כאמור באישור רו"ח ועל פניו אינו נראה כחורג מגבול הסביר.

מדובר במונית וסביר להניח כי השבתה גרמה לאובדן רווח.

לענין ימי התיקון, אמנם בחוות דעת השמאי נקבע כי יש צורך בשישה ימים לשם תיקונה ואולם אין כל ראיה שכך היה בפועל ולהפך בחוות דעת השמאי קיימת הערה כי הניזוק בחר שלא לתקן את המונית אלא למכור אותה במצבה הנוכחי.

במצב דברים זה אין ראיה כי הערכת השמאי אכן משקפת את משך התיקון בפועל. במצב זה החלטתי לפסוק מחצית מהסכום הנתבע בגין ימי השבתה.

אמנם הרכב לא תוקן, אך סביר להניח כי ארך זמן לצורך מכירת הרכב וממלא נגרם אובדן הכנסה.

אשר לאגרה ולשכ"ט עו"ד – התאונה ארעה ביום 30/6/09, אין מחלוקת כי ביום 13/9/09 נשלח לנתבעים מכתב דרישה. הנתבעים טוענים כי מכתב זה נענה ביום 4/10/09.

התובעת טוענת כי לא קיבלה עותק מהמכתב.

לכתב ההגנה צורף תצהיר של מנהל ביטוח דן ובו נכתב כי מכתב התשובה נשלח לסוכנות הביטוח של רכב התובעת.

לא הוגש כתב תשובה ואין כל טענה עובדתית המגובה בראיות כנדרש לפיהן המכתב לא התקבל, להבדיל מטיעון בעל פה שנשמע היום.

התובעת היא מוניות הזאר בע"מ ומכתב התשובה נשלח למי שכתב את מכתב הדרישה, היינו סוכנות הביטוח.

בנסיבות אלו אני מקבלת את הטענה כי מכתב התשובה נשלח לסוכנות.

התביעה הוגשה ביום 18/1/10 אין מחלוקת כי לא נשלחו לנתבעים המסמכים שנתבקשו על ידם קודם להגשת התביעה.

בנסיבות אלו מקובלת עלי טענת הנתבעים כי התביעה הוגשה טרם זמנה.

עם זאת, התביעה הוגשה בחודש ינואר 2010, ועד היום חודש פברואר 2011 לא שולם סכום כלשהו על חשבון החוב גם לא סכום שאינו שנוי במחלוקת.